"קשה לי עם מעברים"

משפט שאני נתקלת בו כמעט כל שבוע.

מעבר בין גן ליסודי

מעבר מילדות לגיל התבגרות

גיל התבגרות לבגרות

מעבר בין אזרחות לצבא

מעבר בין צבא לאזרחות

מעבר בין אזרחות ללימודים אקדמיים

מעבר מרווקות לזוגיות

מעבר בין זוגיות לרווקות

מעבר בין עבודות

כל החיים אנחנו נמצאים במעברים ובשינויים.

אז למה אנחנו לא נותנים מקום לתהליך ההסתגלות? למה אנחנו מצפים מעצמנו להצלחה מיידית?

יש צפיה לא ברורה שנכנס לתוך מצב חדש בטבעיות, כאילו היינו שם תמיד.. ועד שאנחנו מתרגלים למצב החדש אנחנו נזרקים למצב אחר.

הכניסו חמלה וקבלה למצב חדש ולא מוכר- איך עושים זאת?

הכרה במצב החדש

עצרו, אל תצללו ישר לסיטואציה, קחו לעצמכם זמן להבין את הסביבה או המציאות החדשה.

הכרה בטעויות מראש

תנו לעצמכם את המרחב לטעויות. קחו בחשבון שתטעו, תפספסו פרטים, לא תזכרו לעשות משימות קטנות. זה ממש טבעי.

גייסו את הסביבה

תתנו קרדיט לאחרים. אנשים אוהבים שנותנים להם הכרה וזכות לעזור. חשבו על זה.. אם מישהו היה מבקש מכם עזרה ממקום אנושי של למידה האם הייתם מסרבים?

זה ממש הגיוני להגיד: "אעשה את כל המאמצים ללמוד את התפקיד כמה שיותר מהר.. אבל אולי אצטרך עזרה מדיי פעם", "חשוב לי להרגיש בנוח לשאול שאלות".

הכניסו חמלה עצמית לתוך תהליך ההסתגלות שלכם.ן

התחלתם עבודה חדשה?

קחו בחשבון שתצטרכו כמה ימים, שבועות ואפילו חודשים להבין את התפקיד עד לרזולוציות הקטנות.

האם בתחילת העבודה שלכם היה לכם את אותו הידע שהיה לכם בהמשך? בוודאי שלא.

הדבר לוקח זמן.

נכנסתם לאקדמיה?

תתנו לעצמכם את הזמן להכיר את הקמפוס, להתחבר לאנשים, להבין וללמוד אסטרטגיות חדשות. זה לוקח זמן. אל תמהרו. תורידו מעצמכם.ן את הצורך להיות בתפקוד מקסימלי בסביבה חדשה ולא מוכרת. תנו לעצמכם זמן.

"קשה לי במעברים"- כך פתחתי.

ואסיים -לכולם קשה במעברים, תנו לעצמכם את האפשרות לחוות את האתגר ללא שיפוטיות ובקבלה מקסימלית.