ייתכן שלרבים מכם המילה "מדיטציה" מתקשרת רק לפעולה שאנשים בוגרים יכולים לעשות.
האמת היא שמדיטציה היא מבחינתי שם קוד להתכנסות פנימה, זה יכול להיות במגוון רחב של פעולות כמו הליכה, פעולה טכנית ללא חשיבה (כמו שטיפת כלים), הפעלת דימיון מודרך, נשימות ועוד ועוד.

בקליניקה אני אוהבת לתרגל עם ילדים הרפיות וטכניקות נשימה, זה מלמד אותם לשלוט בתחושות הפיזיות ולהרגיש נינוחים יותר.
אז איך עושים את זה?
1. מספרים סיפור. כאן ההורה או המטפל יכול להתחיל לספר סיפור עם תכנים האהובים על הילד ותמיד טוב להשמיע ברקע נעימה מרגיעה ונינוחה.
אם כן המבוגר מתחיל לספר סיפור ומבקש מהילד לעצום עיניים ולהמשיך את הסיפור שלו. תהיו יצירתיים!
אפשר לדמיין עולם של חדי קרן, קשת בענן כמו מגלשה ענקית במרקם של ענן, שיט בנחל שנתפצל לערוצים נוספים, מפגש עם סוס לבן ואצילי ואולי יש גם מסר מיוחד מהסוס לילד?בקרוב אוציא הרפיות לילדים ותוכלו לקבל גם מהם השראה.
2. טכניקות נשימה. ההורה או הילד מנפחים בלון ואז בעדינות מוציאים את האוויר ממנו ובמקביל נושפים החוצה את האוויר. זו טכניקה מקסימה שמלמדת נשימת הרפיה.
3. משחקי דימיון. אפשר להנחות את הילד לדמיין שלאט לאט הוא הופך להיות פסטה רכה וגמישה.. ככה מתחילים עם הראש, כתפיים, ידיים, ברכים וכפות הרגליים. כך בקצב הדרגתי מלמדים את הילד להרפות את הגוף לתחושה נינוחה.
נתרמתם מהפוסט? קיבלתם רעיונות? אשמח שתשתפו הלאה כך המידע יגיע לכמה שיותר מטפלים ומשפחות.
Comments