או במילים אחרות ומתורגמות הפחד מהחמצה.
מרגישים שאתם מפספסים כל הזמן חוויות?
אתם מניחים שאנשים אחרים נהנים יותר בחיים?
אתם חושבים שאנשים בסביבתכם בהכרח יותר מאושרים?
אתם עסוקים ומנתחים את שגרת החיים של אנשים אחרים?
אתם מרגישים חוסר בטחון מול התבוננות באירועי חיים של אחרים?
זו תופעה שעלולה להוביל לחרדה חברתית. השיח על FOMO, התפתח מאוד בשנים האחרונות בשל החשיפה לרשתות חברתיות. תוצאותיו יכולות להשפיע על בטחון עצמי נמוך, דיכאון ותחושת בדידות.
איך נזהה את הFOMO כגורם דומיננטי בחיינו?
1. קושי לקבל החלטה או להתחייב לדבר אחד בשל החשש של מחיר הבחירה. הרי לכל בחירה יש מחיר והפומו יטשטש לנו את ההבנה הזאת.
2. לחילופין נתפזר בבחירות שנעשה. נעדיף לבחור בכמה שיותר אפשרויות על מנת לא לפספס את הדבר הטוב הבא.
3. נתקשה להתנתק מרשתות חברתיות. החשש האמיתי יהיה לפספס אירועים או חוויות ושאנחנו לא נהיה ב"עניינים".
4. החיים הופכים להיות עמוסים ואינטנסיביים מאוד, ללא רגעי מנוחה או עצירה להתבוננות.
אז איך אפשר להתמודד עם FOMO האישי שלנו?
1. למקד את עצמנו בהצלחות, כישרונות והייחודיות הקיימת בנו. ניתן לעשות זאת על ידי תיעוד של הישגים יומיים. בסוף כל יום רשמו הישג קטן שעלה בידכם.
2. תרגול הכרת תודה. כלי מעולם הפסיכולוגיה החיובית אותו אני ממליצה לאמץ בחום. מדיי בוקר אמרו חמישה דברים טובים שקיימים בחייכם. זה יכול להיות קשור לבריאות, בית, משפחה, עבודה או כל נושא אחר שגורם לכם להביט על מה שכבר יש לכם!
3. נסו לצמצם כניסה לרשתות חברתיות. הורידו אפליקציה שמטרתה להתריע משך זמן גלישה ואף לחסום לאחר מכן את הגישה לאפליקציות של רשתות חברתיות.
פומו זה כמו המוכר בגלידריה שמציע לנו עוד ועוד טעמים. הכל נראה מרהיב וטעים אבל אנחנו לא מצליחים למצוא את הטעם שאותו אנחנו הכי מעדיפים.
וככה החיים מתבזבזים בתחושה של חוסר שביעות רצון. לא חבל?