תחשבו על החברה הכי טובה שלכן.
עכשיו תדמיינו שהיא מרבה להתלונן על ההתנהלות היומיומית שלכן. לעיתים קרובות רואה אתכן אשמות על אירועים שגרתיים או יוצאי דופן ונותנת לכן אוטומטית את התפקיד של האשמה.
האם תמשיכו לרצות להיות חברה שלה?
בוודאי שלא.
בכל אחת מאתנו קיימת "חברה טובה" כזו.
מדוע אנו נוטות להאשים את עצמנו? להקטין את יכולותנו? לא להאמין בהצלחתנו?
חמלה עצמית אפשרה לי לתרגל שריר של קבלה וחיבוק עצמי. היא מקלה עליי בשעת מצוקה וגורמת לי להסתכל על אירועים בצורה אובייקטיבית יותר מאשר בעבר.
חמלה עצמית היא למעשה הביטוי "אל תהיי קשה עם עצמך".
היא מורכבת משלושה רכיבים:
1. נדיבות עצמית- היכולת להיות אדיבה כלפי עצמי. לראות את היתרונות שיש בי כאדם וגם את החסרונות. זו ההבנה הבסיסית כי איני מושלמת! לעיתים אצליח ולעיתים אכשל. הנדיבות העצמית גורמת לנו לצאת מלופ ההלקאה העצמית ובכך פשוט לעבור הלאה. נקסט!
2. תכונות אנושיות משותפות לכולנו- ההבנה כי לכולנו יש תכונות אנושיות של קנאה, בדידות, עצב, שמחה. החוויה שלי בסיטואציה אחת זהה לסיטואציה של מישהי אחרת. זה אך טבעי להיות קנאית! להיות עצובה! להיות הורמונלית! להיות!
3. קשיבות לכאן ועכשיו- הרכיב השלישי הוא קצת טריקי כי הוא מורכב מתחושות גוף- מחשבה- רגשות. שמעתן על מיינדפולנס? אז זה זה! מתן תשומת הלב לתחושת הגוף, למחשבות שחולפות בראשנו ולרגשות שקיימים בתוכנו.
בטיפול CBT אני מזמינה עבודה גם על חמלה עצמית כי היא רלוונטית לכל מטרה באשר היא.
