היא הגיעה אליי בעקבות חרדה מחוויה ספציפית העתידה להגיע.
זה קורה בעצם לכולנו. האם גם אתם מצאתם את עצמכם מבועתים מחוויה עתידית? ייתכן והחרדה מגיעה לקראת טסט, מבחן חשוב, פרזנטציה, בדיקה רפואית או תחילת עבודה חדשה.
היא חיה לחלוטין בחוויה עתידית, הרגישה את כל קשת הרגשות וממש ידעה לראות את המראות ולשמוע את הצלילים שעתידים לזלוג לחוויה שעוד לא נכחה בה.
המוח שלנו הוא כמו ילד קטן שזקוק להתייחסות, חיבוק ורגיעה. הוא פועל במוד הישרדות 24/7. אז כל מה שהוא צריך זה "לכוון" את התדר לתחושת בטחון וקרקוע.
אז מה עשינו?
למדנו יחד על האמיגדלה ותפקידה בתדלוק המחשבה "הכל יהיה נורא ואיום".
ביצענו הפרדה בין סבל לכאב. לה קיימת שליטה בסבל ויחד תרגלנו הפחתה של תחושה הסבל לקראת החוויה המדוברת.
תרגלנו טכניקות הרפיה וויסות. הרי המוח מפעיל את הגוף במנגנון ההישרדות ולכן למדנו להכניס רגיעה בצורה מכוונת ומדויקת.
הוספנו עוד כלים שיכולים להרגיע לקראת "שעת האפס" (הכנת פלייליסט מרגיע, ארגון תמונות של אמצעים המרגיעים אותה).
היא כמו ענקית, צלחה את האתגר, מחוזקת להמשך