מוטיבציה היא הדלק המניע אותנו לעשייה, ללא מוטיבציה לא נבצע פעולות גם כאלו מחוץ לאזור הנוחות שלנו. ילדים ומתבגרים רבים אינם מצליחים לבצע פעולות שונות מתוך מקום מוטיבציוני. למעשה גם מבוגרים רבים אינם מצליחים להניע את עצמם לעשיה מתוך מוטביציה פנימית ולכן לא ממשים את מלוא יכולתם.
אני מניחה שאם אבקש מכם לחשוב על אדם שנמנע מלמידה, או מתקשה לשמור על סדר וארגון בחייו.. מהר מאוד תצליחו להעלות דמות שכזו.. הסיבה לכך פשוטה, כולנו בשלב כזה או אחר מתקשים לפעול מתוך מוטיבציה מקדמת. כאן שיטת NLP נכנסת לתמונה (תרתי משמע.. תמשיכו לקרוא ותיווכחו בעצמכם).
תהליכי NLP עוסקים במספר סוגי מוטיבציות, אתמקד בשתיים:
א. מוטיבציית "שאיפה"- האדם מבצע פעולה מתוך שאיפה לזכות בגמול. לדוגמא, תלמיד ילמד לקראת מבחן בשקדנות מרבית על מנת להגיע להישגים גבוהים ולהתקבל למגמת מחשבים.
ב. מוטיבציית "הימנעות"- האדם עושה פעולות אשר מונעות ממנו חוסר נעימות, במסגרת זו סביר להניח שיימנע מביצוע פעולות אחרות. לדוגמא, תלמיד לא הבין את החומר שנלמד בכיתה ולא ישאל שאלה בפורום כיתתי מכיוון שימנע מקבלת ביקורת שלילית על סוג השאלה.
מורים והורים יכולים לסייע לתלמידים על ידי איתור סוג המוטיבציה והתאמה מחדש.
אני בטוחה כי הבנת סוג המוטיבציה יכולה לקדם את התהליך, רק מעצם העובדה כי המורה מבין את המניע המרכזי ממנו פועל התלמיד.
הסברים.. הסברים.. אבל מה עושים תכלס?
· קביעת היעד בתוך ציר זמן (העתיד הקרוב, העתיד הרחוק).
· קביעת מטרות קטנות בדרך למטרה הגדולה (לדוגמא אם התלמיד מעוניין להתקבל למגמת מחשבים, עליו להוציא ציון טוב במתמטיקה. במקרה אחר אם הנער רוצה להיות מאורגן, עליו ללמוד להתנהל עם יומן).
· בחירת המטרה צריכה להיות כתובה בשפה חיובית ("אני מצליח להגיע לציונים חיובים במחצית", "אני מתקבל למגמת תעשיה וניהול", "אני מצליח לקבל ציון 70 במבחן הקרוב במתמטיקה").
· מבקשים מהילד/מתבגר ליצור תמונה ויזואלית מפורטת וברורה, לאחר מכן יש לבקש "לצלם" את התמונה ולדמיין אותה תלויה על קיר (לדוגמא התלמיד בוחר תמונה בו מקבל מכתב קבלה ללימודי המגמה).
אני מאמינה כי הבנת סוג המוטיבציה יכולה לצמצם חילוקי דעות ולקדם תהליכים אישיים מול הורים ומורים. יצירת מוטיבציה היא אפשרית גם בצורה ישירה!